כג שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ בַּשְּׂר֥וּ מִיּֽוֹם־אֶל־י֖וֹם יְשֽׁוּעָתֽוֹ׃ כד סַפְּר֤וּ בַגּוֹיִם֙ אֶת־כְּבוֹד֔וֹ בְּכָל־הָֽעַמִּ֖ים נִפְלְאֹתָֽיו׃ כה כִּי֩ גָד֨וֹל יְהוָ֤ה וּמְהֻלָּל֙ מְאֹ֔ד וְנוֹרָ֥א ה֖וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃ כוכִּ֠י כָּל־אֱלֹהֵ֤י הָֽעַמִּים֙ אֱלִילִ֔ים וַֽיהוָ֖ה שָׁמַ֥יִם עָשָֽׂה׃ כז ה֤וֹד וְהָדָר֙ לְפָנָ֔יו עֹ֥ז וְחֶדְוָ֖ה בִּמְקֹמֽוֹ׃ כח הָב֤וּ לַֽיהוָה֙ מִשְׁפְּח֣וֹת עַמִּ֔ים הָב֥וּ לַֽיהוָ֖ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃ כט הָב֥וּ לַֽיהוָ֖ה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ שְׂא֤וּ מִנְחָה֙ וּבֹ֣אוּ לְפָנָ֔יו הִשְׁתַּֽחֲו֥וּ לַֽיהוָ֖ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ׃
֍ ֍ ֍
(כג) וזהו המזמור השני שנתן דוד באותו היום, שִׁירוּ לַיהוָה כָּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם [-בכל יום ויום] את יְשׁוּעָתוֹ.
(כד) סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאֹתָיו [ורמוז בזה הניסים שהיו בזמן שנשבה ארון הברית על ידי הפלשתים, שאז הכירו כל העמים את נפלאות ה'].
(כה) כִּי גָדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים – על כל השרים של אומות העולם.
(כו) כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים, אֱלִילִים [-לא אלים], כי גם המשתחווים לצבא השמים טועים בדרכם, שהרי כולם עבדים ומשרתים לפני ה', וַיהוָה הוא אשר שָׁמַיִם עָשָׂה, ואין ראוי לעבוד את העבדים אלא את האדון.
(כז) הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ.
(כח) הָבוּ לַיהוָה מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים – כל אומות העולם יתנו לה', ומפרש מה יתנו לו, הָבוּ לַיהוָהכָּבוֹד וָעֹז.
(כט) הָבוּ לַיהוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ – את הכבוד הראוי לשמו, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָהבְּהַדְרַת קֹדֶשׁ – באהל הארון, המהודר בקדושתו.
