כט אָֽנֹכִ֥י אֶרְשָׁ֑ע לָמָּה־זֶּ֗֝ה הֶ֣בֶל אִיגָֽע׃ ל אִם־הִתְרָחַ֥צְתִּי בְמֵי־שָׁ֑לֶג וַֽ֝הֲזִכּ֗וֹתִי בְּבֹ֣ר כַּפָּֽי׃ לא אָ֭ז בַּשַּׁ֣חַת תִּטְבְּלֵ֑נִי וְ֝תִֽעֲב֗וּנִי שַׂלְמוֹתָֽי׃
֍ ֍ ֍
(כט) מוסיף איוב לומר את האפשרות החמישית בביאור דברי בלדד השוחי, שה' מביא את היסורים על הצדיק כדי להיטיב לו באחריותו, שה' רוצה למנוע מהצדיק מלחטוא, ולכן מקדים ומביא עליו יסורים המכניעים את לבבו, ועל ידי זה לא יחטא בעתיד, ויוכל לקבל רוב טובה, ועל כך משיב איוב ואומר, אם באו עלי היסורים מחשש שבעתיד אָנֹכִי אֶרְשָׁע, לָמָּה זֶּה הֶבֶל אִיגָע – מדוע צריך אני להתייגע בחינם, (ל) קודם שחטאתי כלל, אִם הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי שָׁלֶג – בזמן שאני עדיין צדיק ונוהג בנקיות, והיסורים אינם מנקים אותי כיון שעתה עדיין לא חטאתי כלל, וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי – וידי נקיות מכל עוון ושמץ של חטא.
(לא) היה ראוי להמתין עד שאחטא באמת, ואָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי – אז אהיה טבול בלכלוך החטא, וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי – בגדי יתעבוני מחמת חטאי, ואז יהיה העונש ראוי מחמת החטא, ומדוע יקדים ה' להעניש את האדם בטרם חטא.
